תקציר העדות
"אני זוכר תחושת כעס ותסכול שאינני נמצא בביה"ח" - ד"ר רון לובל מספר על 7.10
העדות המלאה
עדות
רון לובל
ד"ר רון לובל הוא מומחה לרפואה פנימית, מנהל מערך החירום של ביה"ח ברזילי, תושב נתיב העשרה. ביתו מוגדר "האחרון במדינת ישראל" בגלל הקירבה לעזה. ימים ספורים לפני השבת השחורה שב לארץ מטרק בהודו, ועם שובו התריע על קולות ירי עצומים מעבר לגדר. מאוגדת עזה התקבלה תשובה שמדובר "באימוני שגרתיים של החמאס". בערב שישי חגגו בביתם עם בתם, כשבדרך נס הנכד בן ה-7 שהה עם אביו בצפון. בשבת התעורר לקול צבע אדום. הוא רצה לצאת לביה"ח אולם נעצר ע"י אשתו ועבורו זה הנס השני שהציל את חייו. לאחר מספר דקות קיבלו הודעה על חדירת מחבלים. הם היו נעולים כ-13 שעות בממ"ד ללא דלת. טלפונית הפעיל את מערך החירום של ביה"ח. היה הראשון שהודיע לפיקוד העורף ולחמ"ל משרד הבריאות על חדירת המחבלים לעוטף. די מהר החל לקבל שיחות משכנים שחיפשו את קרוביהם. תחילה הגיעו פצועים מאשקלון ואז למעלה מ-200 פצועים מכל האזור, כולל גופות. צה"ל הגיע למושב לאחר כ-10 שעות, ורק בלילה זיכה גם את ביתו. הוא החליט להשאר לישון בבית, ולמחרת נסע לביה"ח. בדרך ראה גופות, באויר ריח שריפה ושקט מוזר. בימים הבאים טיפל בחיילים רבים שנפצעו בלחימה. מדגיש את הסיוע שקיבל יחד עם צוותי הרפואה מאנשי בריאות הנפש.
תאריך התיעוד:
14.10.2024
איפה התרחש האירוע:
נתיב העשרה
שם המתועד/ת:
רון לובל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
עמי סיני
עריכת וידאו:
אלכס מיטלמן
עריכת תוכן:
זיוה הרשקוביץ
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז
