תקציר העדות
"יש את השעות של לחימה שהן שעות קשוחות, אבל יש את היום שאחרי שזה הרבה-הרבה יותר קשוח"
העדות המלאה
עדות
רוני ספדג
בבוקר שבת, זמן קצר לאחר תחילת מטחי הירי הכבדים, צפה רוני ספדג' בן 51, רבש"ץ קיבוץ כיסופים, בכניסת המחבלים היישר לעבר ביתו, משוכנע שסומן כיעד. לאחר שהעביר הנחיות לצוות צח"י ולחברי כיתת הכוננות, התפנה ללחימה פנים אל פנים, חומק מירי, רימונים ומטעני חבלה שהושלכו לעברו. כשהתחמושת שבידיו הלכה ואזלה, הצטרף לממ"ד עם משפחתו והמשיך לנהל עימם מאבק, הפעם - על ידית הדלת. המחבלים ביססו בביתו חפ"ק ממנו נכנסו ויצאו, ממשיכים כל העת לנסות ולפתוח את דלת הממ"ד. כשכוחות צה"ל הגיעו, ליווה אותם בפינוי משפחות הקיבוץ ובסריקות תוך התקלויות, אך את גודל האירוע הבין למחרת, באור היום, נוכח פינוי גופות תחת אש. הלוחמה בקיבוץ הסתיימה רק לאחר שבוע. רוני, שנותר בשטח, פתח חמ"ל בו ישן וממנו סייע בתיאום כוחות הצבא ובמענה טלפוני. מעת לעת הצטרף אל משפחתו במלון אליו פונו להפוגות מנוחה. מבחינתו כיסופים זה הבית אליו חוזרים. "יש לנו עופות לגדל, חלב לספק. יש לנו לזרוע ויש לנו לגדל ילדים במקום נפלא שנקרא כיסופים".
תאריך התיעוד:
24.11.2023
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
רוני ספדג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
ארי בלוך ורוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
דורית סדינסקי-ליאור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 24.11.2023
ראיון: גליה שילוח
צילום: ארי בלוך
עריכת וידאו: ארי בלוך ורוני אלפנדרי
עריכת תוכן: דורית סדינסקי-ליאור
מדיה נוספת
נועה חנוכה
"אני כותבת בקבוצות: אני לבד, אני מפחדת, ירו בנועם" - נועה חנוכה מתארת את 7.10 בקיבוץ מפלסים
אורן בניטה
"ככה כל היום זה. שיחות נוראיות ותמונות רעות" - אורן בניטה, פראמדיק, מספר על שבעה באוקטובר במפלסים
