
תקציר העדות

"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
העדות המלאה
עדות
רוזמירה רינקביץ
רוזמירה רינקביץ הגיעה לקיבוץ מפלסים כמתנדבת מקולומביה. מהר מאוד ויתרה על נעלי העקב וגרבי הניילון והתחילה לעבוד בכל ענפי הקיבוץ. הרגישה כמו בגן עדן. הכירה את דני שהיה חבר של אחיה מארגנטינה. השניים נישאו הוביאו שלושה ילדים - שביב, ענבל והדר. בערב שישי הבנות אכלו איתם. התעוררו לקול צבע אדום. כשקיבלו הוראה לנעול את הדלת גילו שאין להם מפתחות. לא היה להם חשמל ולא היו מודעים למה שקורה, אבל נשארו בבית ודאגו להביא את הבת עם חבריה. המשפחות בחו"ל ידעו מה קורה והתחילו להתקשר בבהלה. הבת הצעירה פונתה לזכרון יעקב אבל הם נשארו בבית, למרות הכעס של הילדים. עזרו בכל דבר שרק אפשר. לקחה חימר מהסדנה והתחילה לייצר כלניות. כמורה לאומנות ארגנה ילדים מהעוטף לסדנאות יצירה במוזיאון תל אביב, בבצלאל ותערוכה בכיכר החטופים. תרמה כלניות גם למשפחות הילדים ברמת הגולן שנהרגו מטיל של חזבאללה.
תאריך התיעוד:
23.02.2026
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
רוזמירה רינקביץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ירון וינשטיין
ראיון:
רבקית לוי דרורי
עריכת וידאו:
אלכס מיטלמן
עריכת תוכן:
נילי גרבר
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
חגי שריר
קרדיט:

מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10













