
תקציר העדות

"היתה אווירה כזאת כאוטית" – רתם וייס קום מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
העדות המלאה
עדות
רתם וייס קום
רתם ובועז קום חיים בסעד עם ילדיהם הקטנים, לצד הוריה של רתם. בשישי בערב הם ארחו חברים לארוחת חג גדולה. בבוקר החלו אזעקות תכופות. הם פגשו בניצולי נובה, והזמינו אותם לממ"ד אך עדין לא הבינו מה קורה. בהמשך היום החלו להגיע דיווחים על המתרחש בעוטף ובקיבוצים הסמוכים. הישוב התמלא בחיילים ושורדי נובה. הדאגה התעצמה כאשר נותק הקשר עם אחד מאורחיהם עד שהתברר כי נפצע בכפר עזה. הם עברו לבית ההורים, בקצה הישוב, שעל גגו הוקמה תצפית צבאית. בועז גוייס למילואים, והפרידה ממנו נתפסה כסופית. המשפחה התפנתה למחרת היום. עברו חודשים עד שחזרו לסעד. לתחושת רתם, אנשים שאינם מהעוטף התקשו להבין את גודל הטראומה. לעומת זאת, נוצרה שותפות גורל עם שורדים ומפונים. כיום בסעד, החיים חזרו למסלול, אך ללא החטופים החזרה אינה שלמה.
תאריך התיעוד:
24.12.2024
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
רתם וייס קום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור


