העדות המלאה
עדות
רות הרן
רות הרן, ניצולת שואה שחיה רוב חייה בנגב, הייתה בבוקר שבת בדירתה בבארי. ערב קודם התכנסה המשפחה המורחבת בבית בנה אבשלום הרן, הנמצא בסמוך. היא שמעה יריות וצעקות ותהתה מדוע אבשלום אינו שואל לשלומה. איש לא ענה לטלפון. רות לא נכנסה לממ"ד; היא הסתובבה בין בתי השכנים, מצאה אותם ריקים וחשה כאילו הקיבוץ נעלם. על אף שראתה "נוחבות" רצים הלוך ושוב היא לא חשה חרדה. בצוהריים פונתה לנתיבות, שם התקבלו מפוני בארי בחום. זמן מה אחר כך התברר כי שבעה מבני משפחתה נחטפו. הנשים והילדים שוחררו בהמשך, אך בעלה של נכדתה, טל שוהם, עדיין בעזה. כעבור יומיים קשים נמצאה גופתו המחוללת של בנה האהוב, אבשלום.
תאריך התיעוד:
13.12.2024
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
רות הרן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
עמליה ברנע
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
חמוטל פרת
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות
