תקציר העדות
"לא ענו לי בטלפון. אף אחד. היה כאוס. את לא ידעת לאן ללכת, מה לעשות" - רות הרן על 7 באוקטובר בבארי
העדות המלאה
עדות
רות הרן
רות הרן, ניצולת שואה שחיה רוב חייה בנגב, הייתה בבוקר שבת בדירתה בבארי. ערב קודם התכנסה המשפחה המורחבת בבית בנה אבשלום הרן, הנמצא בסמוך. היא שמעה יריות וצעקות ותהתה מדוע אבשלום אינו שואל לשלומה. איש לא ענה לטלפון. רות לא נכנסה לממ"ד; היא הסתובבה בין בתי השכנים, מצאה אותם ריקים וחשה כאילו הקיבוץ נעלם. על אף שראתה "נוחבות" רצים הלוך ושוב היא לא חשה חרדה. בצוהריים פונתה לנתיבות, שם התקבלו מפוני בארי בחום. זמן מה אחר כך התברר כי שבעה מבני משפחתה נחטפו. הנשים והילדים שוחררו בהמשך, אך בעלה של נכדתה, טל שוהם, עדיין בעזה. כעבור יומיים קשים נמצאה גופתו המחוללת של בנה האהוב, אבשלום.
תאריך התיעוד:
13.12.2024
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
רות הרן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
עמליה ברנע
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
חמוטל פרת
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
