
תקציר העדות

״מה שיכולתי עשיתי. אולי לא מספיק, אולי לא הכי טוב, אבל זה מה שהיה״ -שגיב בארי מספר על 7.10 במבטחים
העדות המלאה
עדות
שגיב בארי
שגיב בארי, בן קריית שמונה, גר במבטחים עם אשתו ההרה. למרות שביקש להתנדב, לא היה חבר בכיתת הכוננות של המושב בשל מחסור בנשקים, וכיוון שהיה תושב חדש. עם הישמע האזעקות הסתגר עם אשתו בממ"ד בבית הוריה, אך כשהבין שיש חדירת מחבלים, הצטרף לדן אסולין, הרבש״ץ, ולכיתת הכוננות, מצויד באקדחו האישי בלבד. בשעות הבאות נתקל כמה פעמים במחבלים וחיפה על חבריו באקדחו, הזהיר את המתפללים בבית הכנסת, עזר למשפחה בדואית שרכבה הותקף ואחד מילדיה נפצע קשה, וחילץ את חברו שנפצע. כשהבין שאין לו דרך להועיל, חזר לביתו בתחושת חוסר אונים וניסה להזעיק עזרה מבחוץ. כשהגיעו הכוחות בצהריים, התבקש לזהות את גופות חבריו ללחימה, ביניהן של דן הרבש״ץ. מאז הוא שוהה ביישוב כחבר כיתת הכוננות, בעוד משפחתו כולה מפונה לאילת.
תאריך התיעוד:
03.01.2024
איפה התרחש האירוע:
מבטחים
שם המתועד/ת:
שגיב בארי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
זאבי הראל
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
חמוטל פרת
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 03.01.2024
צילום: דייב גלעד
ראיון: זאבי הראל
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: חמוטל פרת

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10





