תקציר העדות
שי לוי מנירים מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "הם לא הצליחו להצית את הבית"
העדות המלאה
עדות
שי לוי
שי לוי, כתב צבאי, אשתו ושלושת בניו, הצטרפו לקהילת נירים. ביתם במרכז הקיבוץ. בשישי חגגו בחג המשק, וחבר של אחד הבנים נשאר ללון בביתם. בבוקר התעוררו להתרעות צבע אדום, ירי נשק קל בקיבוץ, והודעות ווטצאפ על מחבלים התוקפים את הבתים. הם הסתגרו בממ"ד, ושי החזיק את הידית בכל כוחו. המחבלים פרצו לבית, ניסו לפתוח את הממ"ד ולהבעיר את הבית, אך כשלו. המשפחה השתחררה אחרי הצהרים על ידי כוח מגלן. חברי הקיבוץ התרכזו במועדון. שי עלה על מדים והחל לסייע בפינוי החברים. למחרת התפנתה הקהילה לאילת, ומשם לבאר שבע. שי חזר ללון חלקית בנירים והצטרף לכיתת הכוננות. האירוע מטלטל, אפוקליפטי. נוצר שבר עמוק. החזרה לנירים מותנית בהחזרת תחושת הביטחון. מול ממשלה שברובה אינה מתפקדת, מתנדבים רבים וכוחות מהקהילה פועלים למציאת פתרונות הולמים.
תאריך התיעוד:
08.02.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
שי לוי
ארגון:
תקשורת
שפה:
עברית
צילום:
אבי בנון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
