
תקציר העדות

"בעיקר היינו בהלם, במין סרט בלהות. ישבנו כמו פסיכים" - שלומית סאעת-רוזנטל מספרת על שבעה באוקטובר
העדות המלאה
עדות
שלומית סעאת - רוזנטל
שלומית מניר יצחק נכנסה לממ"ד בשבעה באוקטובר עם גואל בעלה. גואל הספיק לפרק את הידית החיצונית של הממ"ד (ואף לפרסם את האפשרות הזו בקבוצת הווטסאפ), מה שאיפשר להם להרגיש נעולים. דאגתם העיקרית היתה נתונה לעדן בתם, שהיתה בדירתה בשכונת הצעירים, ולבנם ניתאי, אשתו והנכדים בביתם.
שלומית עקבה אחר תנועת המחבלים בקיבוץ דרך קבוצות הווטסאפ, וגם צפתה בטלוויזיה, בעוד גואל בעלה מבקש ממנה להימנע מלשתף אותו. המחבלים נכנסו לבית שממולם, וגם לבית השכנים בדו-משפחתי, אך למרבה המזל אליהם לא פרצו.
אחר הצהרים התחיל פינוי התושבים על ידי חיילי צה"ל אל בתי הילדים הממוגנים, וכששלומית וגואל נוכחו שהפינוי שלהם מתעכב – פינו את עצמם.
בחצות יצאו אנשי ניר יצחק באוטובוסים לאילת. בהמשך עברו לאילות, ולאחר כשנה חזרו שלומית, גואל ובתם לביתם בקיבוצם.
תאריך התיעוד:
30.12.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
שלומית סעאת - רוזנטל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
נעמה גאוי
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
מיכל גל
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10













