
תקציר העדות

”היה לי אקדח ביד כל הזמן אבל הרבה זה לא היה עוזר לי“ – שלמה גולדשטיין מספר על ה-7 באוקטובר בכיסופים
העדות המלאה
עדות
שלמה גולדשטיין
שלמה הגיע לכיסופים מקנדה ב-1954, בנה בקיבוץ את ביתו והקים בו את משפחתו. במשך השנים עסק בין השאר בביטחון ומחשוב הקיבוץ עד שיצא לגמלאות. למרות שחי בגפו מאז מות אשתו ורחוק מארבעת ילדיו, לא חש בדידות והקיף עצמו בעיסוקים, ביניהם בניית תחנת רדיו ביתית. בשבת בבוקר, עם אזעקות הטילים, היה לבדו בממ“ד, ערוך היטב למצב חירום. כשנכדתו דיווחה שצפתה בסרטון בו מחבלים נראים מחוץ לביתו, מיהר להסתגר, חמוש באקדח. במשך 30 השעות בהן שהה בממ“ד קרא, אכל וישן, מחכה שהאירוע ייגמר. ּבאמצעות תחנת הרדיו שלו הצליח לתקשר עם חובבי רדיו אחרים ולעדכן את משפחתו. המחלצים שהגיעו אליו ביום ראשוּן, התקשו לשכנע אותו שהם אכן חיילים. הוא היה אחד האחרונים להתפנות מכיסופים. חודשים אחרי השבת השחורה ממשיך להאמין שמקומו בכיסופים, ובמפעל חייו – בניית הקיבוץ והמדינה.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שלמה גולדשטיין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
דב גזית
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: דב גזית
עריכת תוכן: טליה תיבון

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10


