תקציר העדות
"הם אצלנו עכשיו, אבל אף אחד לא בא" - סילביה עידה מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
העדות המלאה
עדות
סילביה עידה
סילביה עלתה בגיל שלוש מאורוגואי לניר יצחק, שם הכירה את דוד שהגיע דרך עליית הנוער. הם בנו את ביתם בקיבוץ. דוד מנהל את המוסך וסילביה מורה לכימיה בבית הספר. ארבעת ילדיהם וכל הנכדים גרים בקיבוץ. בחגים הצטלמו כולם בסוכה. עם תחילת האזעקות מיהרו לממ"ד, המוסתר בתוך חדר הארונות. דוד הסיר את הידיות מהדלת של הממ"ד. מחבלים חדרו לבית, ירו, שברו, הפכו וצעקו. במשך שעות מחבלים הסתובבו בבית. סילביה ודוד התכתבו עם הילדים. בערב הגיעו החיילים, בדקו את הבית ונתנו להם חמש דקות התארגנות. בזמן הזה סילביה צילמה את ההרס. במהרה חזרו לשבת עוד שעות בממ"ד עד הפינוי הסופי לבית הילדים בלילה. שם פגשו את הילדים והנכדים. למחרת התפנו לקרובי משפחה במרכז. סילביה וילדיה איבדו חברות וחברים רבים מבית הספר ומהקיבוצים.
תאריך התיעוד:
11.09.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
סילביה עידה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
הדר רסיסטל
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
הדר רסיסטל
עריכת קול:
אריזה:
נתנאל פיש
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"א תה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
