העדות המלאה
עדות
יאיר גולן
בעקבות ידיעות שקיבל החל מ-6:30 בבוקר שבת החליט האלוף במילואים יאיר גולן לעלות על מדים, וב-8:00 יצא דרומה ברכבו הפרטי. תחילה היה במחנה פיקוד העורף ברמלה ובמחנה אורים, אך רוב היום עסק בחילוץ אנשים שהיו במסיבת הנובה והסתתרו בשטח, על פי נקודות ציון שמסרו לו קרוביהם. כל היום ראה זירות קרב וגופות פזורות, אבל כשהגיע לקטע מכביש 232 שמול האתר של המסיבה חשכו עיניו. הכביש משני צדדיו היה מלא גופות של חיילים, אזרחים ומחבלים – מחזה שלא ראה כמוהו כל ימיו כחייל. בריאיון הוא מספר שמאז אותו יום הוא חש כעס על מה שעשה לנו חמאס, כעס על ההשפלה של צה"ל, אך בעיקר כעס גדול על הממשלה. באותו יום, וגם בימים שלאחר מכן, שרר לדבריו ברדק מוחלט ורק החברה האזרחית תפקדה.
תאריך התיעוד:
02.09.2024
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
יאיר גולן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון:
אורית וינברג
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
מאירה טורצקי
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים
