תקציר העדות
"עד שלא חטפתי את הכדור ברגל לא הבנתי בכלל שיש פה מחבלים" – יואל ברגר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
העדות המלאה
עדות
יואל ברגר
יואל ברגר חי בנתיב העשרה מאז פינוי מושב שדות בעקבות הסכם השלום עם מצרים. הוא איש משפחה וחקלאי, וילדיו ונכדיו גרים לידו. בשבעה באוקטובר לקח לו זמן להבין שיש מחבל בבית. הוא נפצע ובת זוגו, מרינה אלמגור, נרצחה. גם כלתו נורית ברגר וחתנו חיימי בנעים נרצחו. כאשר יואל שכב פצוע בבית החולים בא לבקר אותו חבר מיחידת המילואים וכשיצא נהרג מפגיעת פגז. יואל חש רגשי אשמה, וגם קשה לו לראות את ההתמודדות של נכדותיו עם מות אימן. אף על פי כן יואל הוא אדם אופטימי, שלדבריו תמיד מסתכל קדימה. הוא וכל משפחתו חזרו אחרי כמה חודשים לנתיב העשרה, והוא אינו חושש. "סומך על צה"ל אפילו אחרי כל הבלגן". את הווילון המחורר הוא השאיר כדי שלא לשכוח מה שקרה.
תאריך התיעוד:
16.04.2025
איפה התרחש האירוע:
נתיב העשרה
שם המתועד/ת:
יואל ברגר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
ענת רז
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
חיים מדינה
"משהו אצלי הבין שאני רואה את מה שאני רואה, אבל קפאתי" - חיים מדינה מספר על שבעה באוקטובר על כביש 232
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
