העדות המלאה
עדות
יוסף קארו
יוסף קארו, יליד רומניה, שרד את מוראות השואה במחנות העונשין של הגרמנים. אימו מתה ברעב ובקור ואביו, עובד הכפייה, נרצח. יוסף ואחיו שרדו את השואה בזכות השכנים והמכרים. בסוף המלחמה הם הועברו למוסד ילדים של הג'וינט. משם העפילו לארץ באוניית המעפילים "הגנה". לאחר שהיה במוסד נעורים ולמד בישיבה הצטרף יוסף לקיבוץ סעד. שם בנה את ביתו והקים משפחה ענפה - בנים, נכדים ונינים. בשבעה באוקטובר שהה יוסף מספר שעות בממ"ד בביתו עם המטפלת. בהמשך עזב לגור עם קרוביו למשך חצי שנה, עד שחזר לסעד. הפינוי מהקיבוץ, בניגוד לגירוש, נתפס כמעבר שכוון לטובת התושבים. יוסף אינו מפחד מהחיים בקרבה לעזה. אירועי העבר חיזקו את רוחו. הוא מייחל לאנשים אידאליסטים כמותו, שפועלים לטובת המדינה מתוך כבוד לדמוקרטיה; אנשים שמכירים בטוב הארץ ויכולים לחיות יחדיו על אף המחלוקות.
תאריך התיעוד:
08.01.2025
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
יוסף קארו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות
