תקציר העדות
"הפחד היה משתק" - צחי גד מספר על שבעה באוקטובר בבארי
העדות המלאה
עדות
צחי גד
בבוקר נכנסו צחי ואשתו, עליזה, לממ"ד וחשבו שזה "כרגיל", אבל קולות הירי לא היו רגילים והם החליטו לנעול את דלת הבית ולסגור את החלונות. עליזה שמעה את בנם בחוץ, היא פתחה לו והוא נשאר עימם כל היום. במשך שעות שמעו ירי, קולות וצעקות בערבית, מחבלים בתוך הבית, גרירות. בשעות הצהריים עשן חדר לממ"ד ושלושתם כיסוי את פניהם כמיטב יכולתם. בשעות אחר הצהרים קיבל ווטסאפ מקצין שיש להם זיק (כלי טיס מאויש מרחוק) והתחנן בפניו שירה טיל במרכז הבית, אך הבית היה אפוף עשן ולא ניתן היה לראות בבירור. כמה פעמים צחי היה בטוח שזה הסוף, אך בלילה שמעו חיילים. הם חולצו דרך חלון הממ״ד ואז גילו כי משפחתם המורחבת שרדה. צחי פרץ בבכי. הסיטואציה היתה כה מלחיצה שלא היתה לו אפשרות לחשוב עליהם.
תאריך התיעוד:
15.05.2025
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
צחי גד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גא"י מיכאל
ראיון:
גא"י מיכאל, שחר סיט נר
עריכת וידאו:
רחל שגב
עריכת תוכן:
דנה אראל רוברטס
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
