תקציר העדות
"מאותו יום אני בתיעוד אובססיבי שלא עוצר" – הצלם זיו קורן מדבר על חשיבות התיעוד
העדות המלאה
עדות
זיו קורן
מאז שבעה באוקטובר זיו קורן הצלם אינו עוצר. כבר באותו בוקר יצא עם צוות צילום דרומה, ואחרי עקיפה של מחסומים הגיע לשדרות בזמן הקרב על תחנת המשטרה. לאחר כמה שעות שנתקעו שם המשיכו בנסיעה לכיוון שער הנגב, שם נתקלו במחבלים שירו עליהם במשך כעשרים דקות. אף שצילם בחייו אסונות ופיגועים רבים, המראה של גופות הגמלאים שנרצחו בדרכם לטיול היה אחד הקשים. זיו צילם מאז 400,000 תמונות והוא רואה בכך הדבר החשוב ביותר שעשה בחייו. הוא מקווה שהתצלומים ייחרתו בזיכרון הקולקטיבי וישרתו את האינטרסים של מדינת ישראל. לדעתו הימנעות התקשורת מלהראות גופות פגעה בהסברה, וכך נוצר חוסר אמון שהדברים אכן קרו במציאות ותפיסה מעוותת שהקורבן הם הפלסטינים. הוא מתעד גם את תהליך השיקום של הפצועים ואת משפחות החטופים ותוצרי עבודתו מוצגים בתערוכה.
תאריך התיעוד:
11.11.2024
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
זיו קורן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
דורית עוז
עריכת וידאו:
לילך אנג'ל
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
