העדות המלאה
עדות
אדל ראמר
בוקר לאחר חגיגות 78 שנים להיווסדו של הקיבוץ, התעוררה אדל לצלילי אזעקות. בנה, שביקר אצלה באותו סופ״ש, לן בממ״ד, והיא הצטרפה אליו שם. כבר ברגעים הראשונים הרגישו שזה שונה ממטחים רגילים בגלל עוצמת והיקף הנפילות. בשעות הבאות קיבלו הודעות על חדירת מחבלים, והחלו לעקוב באמצעות הודעות הווטסאפ של שכניהם אחרי התקדמות המחבלים ברחבי הקיבוץ. בשלב מסוים שמעו צלילי ירי וקולות בערבית בסמוך אליהם, אולם לאחר זמן מה אחד המחבלים קרא לשני, והם התרחקו מן הבית. סביב עשר בבוקר אדל יצאה מן הממ״ד לכמה רגעים, וראתה כי תריסי הבית שבורים. באותו זמן, נכדותיה, ששהו בבית אביהן, התחבאו מתחת לשמיכה בזמן שהוא יצא מן הממ״ד וירה באחד המחבלים שנכנס לבית. הוא המשיך להחזיק בדלת הממ״ד בכל השעות הבאות עד הפינוי. הכוח הראשון של הצבא הגיע באחת וחצי, אולם אדל ובנה פונו מביתה למועדון הקיבוץ המוגן רק בחמש וחצי. במועדון עברו את הלילה לצד חברי קיבוץ רבים שאיבדו בני משפחה, ושמעו על החטופים.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אדל ראמר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 29.11.2023
ראיון: טליה אבישי
צילום: כפיר סמיילי אמיר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: אנה גוטגרץ
מדיה נוספת
רפי [רפאל] בביאן
"כרזתי לרכבים שאנחנו מוקפי ם במחבלים וניסע מזרחה דרך הפרדסים" - רפי רפאל בביאן על 7.10 בעוטף עזה.
ירון חמיאס
"בשנייה שנפלתי הוא שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני מת" ירון נחמיאס מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
אהובה עצמוני
"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי
