העדות המלאה
עדות
עדי אפרת
עדי אפרת שהתה בממ"ד 30 שעות רצופות עם בנה רועי בן החמש. מקולות הירי וההפגזות, ומההודעות הרבות בקבוצות הווטסאפ הבינה שמדובר באירוע חריג בעוצמתו. עיקר מעיינה היה לתווך את הסיטואציה המורכבת לבנה באופן שישפיע כמה שפחות על בריאותו הנפשית אחרכך. במקביל, היא שלחה מיקומים לחברים ביחידות קרביות והפעילה קשרים לאתר פצוע בבית החולים סורוקה. בזמן שהותם בממ"ד העדיפה עדי להתעדכן כמה שפחות במה שקורה על מנת לשמור על הערנות והמיקוד שלה עבור בנה. אחרי שחולצו שמעה עדי על גודל הפורענות והבינה את המקריות שבהצלתם. עדי מתקשה לצייר תמונה עתידית. היא לא יכולה לחשוב על נטישת כפר עזה ולא יכולה לחשוב איך תוכל לחזור, אך מקווה שאירוע משנה חיים כזה יעזור לה למצוא משמעות חדשה בחייה מעבר לזוטות של חיי היומיום.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
עדי אפרת
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-03-20
צילום: דייב גלעד
ראיון: רבקה טננבוים-פרצל
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: רבקה טננבוים-פרצל
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
