
העדות המלאה
עדות
אדריאנה צ'וצ'י סיפרן
אדריאנה התארגנה לנסוע לים בשבת בבוקר, כשהחלו נפילות טילים בלתי פוסקות. היא ראתה בטלוויזיה את הצילומים משדרות והחלה להתכתב עם חברתה קלרה עד שהיא הפסיקה לענות לה. לפתע שמעה ערבית בתוך ביתה וכתבה בקשות עזרה שלא נענו. כעשרים דקות היא נאבקה לבדה על ידית הממ"ד מול המחבלים וכשלא הצליחו לפתחה הם הלכו. היא נשארה כך עד 16:30, אז הגיע חייל והיא נפלה לזרועותיו בבכי. כל חפציה וכספה נגנבו ורהיטיה נשברו. בלילה הלכו כולם לבית ילדים, שם נשארו עד יום ראשון בלילה ואז פונו למלון פרמייר באילת. היא עברה למשפחה ברמת פולג, משם טסה לאחותה במיאמי ואחר כך למשפחתה בארגנטינה ונתנה עדות בכל מקום. לאחר מכן חזרה לקיבוץ, לביתה שתוקן וסודר על ידי מתנדבים.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אדריאנה צ'וצ'י סיפרן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













