
העדות המלאה
עדות
עמירם שבלמן
כשהחלה התקפת החמאס היה עמירם בביתו עם אשתו ובתו. כשהבין את חומרת המצב נשאר מחוץ לממ"ד עם הנשק שהיה ברשותו כדי להגן עליהן. במשך כעשר שעות ישב עמירם במסדרון עם אקדח דרוך ומוכן. בשלב מסוים, נשמעו רעשים ליד הבית, מחבל הופיע ועמירם ירה בו. לקראת הערב רוכזו אנשי הקיבוץ לשינה משותפת בבית הילדים הממוגן ולמחרת פונו לאילת. עמירם זוכר ומזכיר את חברי הקיבוץ שנהרגו. הוא מכיר תודה על קבלת הפנים החמה שזכו לה באילת. עמירם מעביר שעורים בטאי צ׳י וצ'יקונג, מה שעוזר לו לחזור לעצמו. הוא מגיע לקיבוץ לעיתים תכופות ומתכנן לחזור לצמיתות, אין לו בית אחר. אולם, מאז השבת השחורה, נפגעו האמון והתקווה שהיו לו לגבי האפשרות לחיות בשלום עם העזתים. מהפאוץ' עם האקדח הוא לא נפרד.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
עמירם שבלמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













