
העדות המלאה
עדות
אניטה בוריאן
אניטה בוריאן עלתה מארגנטינה לקיבוץ ניר יצחק. אחד מבניה ונכדיה מתגוררים לידה, אולם דווקא בערב שישי לא אכלו יחד ארוחת ערב. בשבת התעוררה בשבת מאזעקות. בנותיה שגרות באזור המרכז ביקשו ממנה להשאר בכל מצב בממ״ד. מדי פעם היא קראה בנייד הודעות מצוקה של חבריה לקיבוץ.
אניטה דאגה לנכדה אופיר ז״ל ששירת כחובש במוצב סופה ולמחרת נודע לה שהוא נהרג בשבעה באוקטובר. היא כואבת את מותו ורוצה שנזכור אותו כולנו.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אניטה בוריאן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













