העדות המלאה
עדות
אהרן מילר
אהרן מילר, מתנדב זק"א, החל את הטיפול בנרצחים במוצאי שמחת תורה באופקים, לשם הובאו רוב הגופות מפסטיבל הנובה. באותו שלב עדיין היו מחבלים בעיר, ורק כעבור כמה שעות היה אפשר לפנות את חללי העיר עצמה. לאופקים הובאו גם השוטרים שנרצחו בתחנת המשטרה בשדרות, ומאחר שהיו עליהם תגי זיהוי, היה אפשר להעבירם למחנה שורה ולהביאם לקבורה. גם הטיפול בגופות המחבלים הוטל על הצוות שלו, ותוך כדי המשימה הזו התברר שהיו גם גופות של נרצחים בבארי שטרם פונו. אהרן מתאר את תהליך הזיהוי בשורה, שלא אחת הסתייע בקעקועים או בלק על אחת האצבעות ואת השלב הקשה של ניקוי הבתים בבארי והבאת הדם לקבורה: "מנקים ובוכים". האירועים הותירו בו חותם, ולדבריו "אני לא אותו אדם". בזק"א הוקם אגף חוסן המעניק טיפול למתנדבים.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
אהרן מילר
ארגון:
זק״א
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
