העדות המלאה
עדות
אביטל כהן
אביטל מקיבוץ כפר עזה, בת 79, אלמנה עם ארבעה ילדים. רק בת אחת גרה בקיבוץ עם בן זוגה. ספרנית בנשמתה. עם תחילת האזעקות בשבת בבוקר, היתה די רגועה. היא זו שהתעניינה במה שקרה לבני משפחתה וחבריה. במהלך הבוקר התנהלה יחסית ברוגע: יצאה מהממ"ד לשירותים ולהביא אוכל. למזלה, לאזור המגורים שלה לא הגיעו מחבלים. בחצות, התפנתה עם מזוודה שהכינה לשבוע ותרופות לחודש. תחילה לתחנת הדלק הסמוכה, בהמשך חברי הקיבוץ פונו לאילת והיא הצליחה לחבור לנסיעה לתל אביב ומשם אסף אותה בנה לביתו בצפון. היה קשה לה מאוד כשהתוודעה לרשימת הנרצחים. הגיעה ללוויות בסבל רב. עברה למלון לתקופה ארוכה. העסיקה את עצמה בפעילויות שונות. עצובה מאוד על המצב, אך כמעט לא הראתה זאת כלפי חוץ. תחזור בשמחה לכפר עזה. מקווה שהקיבוץ יתאושש חברתית.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
אביטל כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
