top of page

עדות

ברק כהן

ברק כהן

 |

אור הנר

עדות

ברק כהן

ברק כהן

|

אור הנר

העדות המלאה

עדות

ברק כהן

ברק, חבר כיתת הכוננות של אור הנר, התעורר למשמע רצף האזעקות. הוא הוזעק לנשקייה ומשם, ב-7:00 , הוקפץ לסייע לקיבוץ ארז השכן, עם שני חברים מכיתת הכוננות. הם הוכוונו ל"שער הכחול", בגדר המערבית, שם ניהלו קרב נגד המחבלים וניסו לסייע בחילוץ הפצועים. לאחר שנורה אר.פי. ג'י. על ביתם של משפחת רגב, הם חילצו משם את המשפחה והמשיכו בלחימה. ב-11:10 כשהאירוע בארז הסתיים, חזרו לאור הנר, שם החל ברק להבין מה קורה מסביב. בינתיים גויסה הפלוגה שלו והוא הצטרף אליהם בזיקים, לאבטחת זק"א בפינוי הגופות. לאחר מכן נלחם עם חייליו בעזה במשך שבעים יום.
אשתו ובנותיו יצאו מאור הנר, בסביבות 16:00 ונסעו לאחותה של אשתו בקיבוץ עין השופט. הם שהו שם שלושה חודשים ולאחר מכן שכרו דירה בתל אביב.

איפה התרחש האירוע:

אור הנר

שם המתועד/ת:

ברק כהן

ארגון:

כיתת כוננות

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

יוני קרוטנברג

"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת

בוריס וולוביק

"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם

אסתר מיקנובסקי

"אני מתקשרת והיא לא עונה..." - אסתר מיקנובסקי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה

גילה גולד

"נכנסתי למקלט ושמעתי יריות בצורה היסטרית" - גילה גולד מספרת על 7.10 בעין הבשור

רועי רשף

"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ

נטע רז

"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב

נגה מנו

"לא היתה לי שום דרך להגן או להתגונן" - נגה מנו מספרת על שבעה באוקטובר ברעים

הדס גרינברג

"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10

דלית פרץ אלון

"היה לי ברור שזה לא אצלנו" - דלית פרץ אלון מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק

דוידי בן ציון

"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה

תמר מצגר

"יורם אמר, כדאי שתלכי כי הילדים מחכים, והלכתי. לא היתה ברירה"- תמר מצגר על שחרורה מהשבי

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page