
העדות המלאה
עדות
כרמל הלפרין
כשהתחיל "צבע אדום" יצא כרמל הלפרין, מרכז המשק של קיבוץ סעד, מביתו עם נשק וראה נפילה ליד הבית של חגיב, ממלא מקום הרבש"ץ. הוא החליף את בגדי החג, ובהוראת הרבש"ץ הוקפצה כיתת הכוננות. עד מהרה החלו להגיע לקיבוץ פצועי ירי מן המסיבה ופצועים אחרים. כרמל הבין שמוכרחים למנוע מכלי רכב לנסוע לכיוון כביש 232, שעליו השתלטו מחבלים, ואכן חסם הרבה רכבים. הוא עדיין לא קלט אז את חומרת המצב. בצהריים הוא נקרא למילואים ועלה צפונה, ורק כשדיבר בדרך עם חברת כפר עזה, שסיפרה לו כי בנה נהרג, התחיל להבין. כרמל מסיים את הריאיון בהתפעלות מן החזרה המהירה של הקיבוץ לשגרה ומקווה שכך יהיה גם בקיבוצים האחרים.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
כרמל הלפרין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













