תקציר העדות
"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים
העדות המלאה
עדות
שגית אלמלח
שגית היא אימא לשתי בנות וסבתא לנגב, שהיה בן שנה בעת המתקפה. בשבת בבוקר יצאה עם בעלה למרפסת לעשן ולפתע נכנסו לכיכר מול הבית באופקים שני טנדרים עם מחבלים שהחלו לירות עליהם. הם זחלו לממ"ד בו ישן הנכד שלהם. עבור שגית הסובלת מפוסט טראומה מאז צוק איתן, זו היתה התגלמות הסיוטים שלה על מחבלים שחודרים לביתם. מרגע זה לא ידעה אם היא בחלום או במציאות. היא עטפה את התינוק בשמיכה והכניסה אותו לארון. השאירה חריץ לאויר ועמדה על ידו עם סכין. בעלה החזיק את ידית הממ"ד במשך 17 שעות, עד שהותר לצאת. הטיפול בנכד החזיק אותה בשפיות. אבל אחר כך עזבו את אופקים לבאר שבע. היתה במשך חודשים באשפוז יום פסיכיאטרי. סובלת מפחדים ולא ישנה או יוצאת מהבית ללא ליווי. היתה מעדיפה למות.
תאריך התיעוד:
13.07.2025
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
שגית אלמלח
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
ענת ליבנה
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
