העדות המלאה
עדות
חגית סלוצקי
חגית הגיעה בבוקר 7.10 לתחנת הדלק כפר עזה, והתכוננה לצאת לריצה עם חבר. כשהתחילה מתקפת הטילים הם נכסנו למיגונית הסמוכה, ובהמשך החליטו לחזור כל אחד לביתו. חגית יצאה במכוניתה לכיוון כרמיה. בדרך ראתה רוכב אופנוע ירוי ועצרה לעזור לו. בכביש נוצר פקק, היא יצאה מהרכב, ואז נורתה בידה. מדממת הצטרפה חגית לשני בחורים שברחו מהנובה, ויחד הם חברו לרכב של שני אנשי צוות מהמסיבה. חגית דיווחה למד"א על הירי המסיבי בצומת, והבינה שעליהם להתפנות בכוחות עצמם לסורוקה. בהכירה היטב את האזור הנחתה את הנהגת, והם הצליחו להגיע לבאר שבע. חגית היתה הפצועה הראשונה בחדר המיון, אך תוך זמן קצר הגיעו לשם מאות נפגעים, והיא המתינה שעות לטיפול. אחר הצהרים באה בת משפחתה ולקחה את חגית אל ביתם של קרובי משפחה.
איפה התרחש האירוע:
כביש 232
שם המתועד/ת:
חגית סלוצקי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"ח ברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
