העדות המלאה
עדות
דניאל דמיטריינקו
דניאל עלה לארץ לבדו מאוקראינה, והגיע לקיבוץ כיסופים בעקבות שיר, כיום אשתו. בשבת בבוקר, בעת מתקפת הטילים, הם נכנסו לממ"ד. כשהתחילו יריות והם הבינו שמדובר במחבלים, דניאל פרק את ידית הממ"ד וטרק את הדלת. בשלב מסוים החשמל נותק, והם ישבו מנותקי קשר בחושך ובמחנק, כשמחבלים מסביבם, דופקים בדלת ויורים לתוך הבית. אפילו כשהגיע החילוץ אחרי הצהריים, הם חששו לפתוח. בשלב ראשון פונו לביתו של שי אשר, סגן הרבש"ץ, יחד עם משפחות נוספות, תוך כדי שמתנהלת לחימה בתוך הקיבוץ ובתים נשרפים. בסביבות 11:00 בלילה פונו אל מחוץ לקיבוץ, ממתינים לחילוץ של הוריה של שיר. רק למחרת ב10:00 בבוקר התבשרו שהוריה בחיים. אחרי שמונה ימים אפילו כלבתם, שנאלצו להשאיר מאחור, אותרה בקיבוץ. דניאל כיום בכיתת הכוננות בתוך הקיבוץ, החל לנקות את הבית, שרק שלושה חודשים לפני המתקפה נכנסו אליו.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
דניאל דמיטריינקו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 28.12.2023
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
