העדות המלאה
עדות
דודי דורון
דודי התעורר בשבת בבוקר, ראה מול ביתו רכב בקאי [טרקטורון מעופף] ושמע צרור יריות. הוא יצא לכביש עם אקדחו וראה קבוצת מחבלים גדולה בכיוון משפחת גולדשטיין. אורלי, אשתו, נכנסה לממ"ד ודודי התחבא עם אקדחו. סביב 10:00 ניסו להיכנס מחבלים לביתם והוא ירה לעברם. הם זרקו רימון אך הרימון עף החוצה והמחבלים עזבו. מאז שהו בממ"ד ללא קליטה וחשמל. בסביבות 20:00 יצאו מהממ"ד וראו הכל מנופץ סביבם. הם חזרו לממ"ד עד יום ראשון ב-11:00 אז הגיעו חיילים לשחררם ולקחו אותם לתחנת הדלק. שם נפגשו עם חתנם ושאר הקהילה והבינו את עומק האסון. משם נסעו לעין יהב לבתם, עם כל המשפחה, ומשם עברו לכפר סבא. לאחרונה החליטו לעבור לניר משה להיות קרובים לקהילת כפר עזה ברוחמה.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
דודי דורון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
