
העדות המלאה
עדות
דוד שמואל
דוד שמואל, יו"ר ועד מושב שובה, הגיע בשבת בחמש בבוקר לבית הכנסת, להקפות שלפני תפילת הבוקר. התפילה נמשכה גם כשהתחילו האזעקות, עד שהרבש"ץ הגיע והודיע שיש להתפנות לבתים. בממ"ד הם קראו תהילים במשך היום, אך רק אחרי צאת השבת, כשפתחו טלפונים, הבינו את ממדי האירוע.
משפחתו של דוד התפנתה מהישוב ביום ראשון, והוא נשאר לטפל בצרכי הקהילה ולסייע לצבא. דוד התבקש לעזור בפינוי גופות שהובאו לישוב, ובסיוע גיסו העביר שלוש גופות למחנה שורה. שובה הפך למקום כינוס ומעבר לחיילים שהוקפצו מבתיהם, וחברי המושב הקימו עבור החיילים אוהל, הציבו גנרטור, דאגו לאוכל, שתיה, לינה וציוד. כך טיפלו בצרכי החיילים במהלך השבוע הראשון למלחמה, והמשיכו בעזרה גם כשנקודת הכינוס הוסטה לצומת הקרוב.
דוד משוכנע שהעזרה שהגישו חברי המושב לחיילים חיזקה והעצימה אותם לקראת כניסתם לעזה.
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
דוד שמואל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













