
העדות המלאה
עדות
א.ח
א.ח. היה בביתו עם בני המשפחה כשהחלה התקפת החמאס. הם נכנסו לממ"ד בטוחים שמדובר בירי טילים שיחלוף במהרה. כשמטחי היריות לא פסקו, החליט א.ח. לצאת כשברשותו אקדח בלבד. חלפו שעות עד שהבין את עומק האירוע- שואת הנגב המערבי- את תושייתם של השוטרים ואת העדרם של כוחות הצבא והמדינה.
א.ח. הסתובב בין גזרות הלחימה השונות באופקים, מושיט עזרה היכן שאפשר. הוא השתתף בקרבות ירי, עזר לחפש נעדרים, בדק בתים באזורי הלחימה כדי לראות עם התושבים מוגנים, ועדכן את הגורמים המתאימים. הוא שכל חברים טובים, וצעירים שלא הכיר וחברו אליו. א.ח. זוכר את שעות הלחימה הארוכות, ואת הדריכות מהאפשרות שמחבלים עדיין באזור. הוא מקפיד להזכיר את האנשים שנרצחו, ואת הגיבורים שיצאו להילחם ונהרגו ובמותם הצילו רבים מתושבי אופקים.
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
א.ח
ארגון:
ארגון אזרחי
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-31
צילום: יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון: אורית וינברג
עריכת וידאו: אורנית ברקאי
עריכת תוכן: רבקה טננבוים-פרצל
אריזה: בת-חן קהלני

מדיה נוספת
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות