
העדות המלאה
עדות
עינת שחורי
בשבת בבוקר התעוררה משפחת שחורי בביתה, בניר יצחק, לקול התרעות צבע אדום. בעלה, ירון שחר ז״ל, יצא מהבית עם הנשק, מתוקף תפקידו כרבש"ץ הקיבוץ. עינת נכנסה עם 2 מבנותיה לממ"ד. הבת האמצעית היתה בבית הוריה של עינת בקיבוץ. עינת יצאה מדי פעם לראות מה קורה מבעד לחלון וראתה את ירון. בדיעבד התברר שזו הפעם האחרונה שתראה אותו. עינת הבינה מהודעות הווטסאפ שהמחבלים בקיבוץ והחביאה את הבנות בארונות ואח"כ מתחת למיטה. היא הייתה משוכנעת שהמחבלים יפרצו לבית ויהרגו אותה. עינת לא ידעה מה מצבו של ירון והבינה שהיא צריכה להיות מעשית ולא להתפרק. בשבת אחה"צ פונתה לבתי הילדים עם הבנות וקיבלה הודעה על מותו של ירון. היא חשה ניתוק מהמצב והחליטה שהיא צריכה לתפקד למען הבנות. בהמשך פונו לאילת ואח"כ למשאבי שדה. הבנות רצו לחזור לניר יצחק והיא והבנות חזרו לקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
עינת שחורי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה













