
העדות המלאה
עדות
עינב מאור
עינב מאור חיה בנירים עם בנה בן ה-16. אביו של הבן חי גם הוא בקיבוץ. החשש ממתקפה היה באוויר. עינב היתה מודעת לכך. בשישה באוקטובר, עינב טסה ליוון לטיול משפחתי שתוכנן מראש. בבוקר שבת החלה לקבל הודעות מבנה על פלישת המחבלים לקיבוץ. בווטסאפ הקיבוצי עלה האיום על החברים. בעקבות הודעה מאבי בנה כי המחבלים "הם פה בדלת", מיהרה להזמין כרטיס טיסה לארץ. ההודעה שמשפחתה בסדר הרגיעה מעט. עם נחיתתה נחשפה לאובדנם של חברים רבים ולעוצמת המתקפה. היא הצטרפה לקהילה באילת, ועברה איתה לבאר שבע, שם חשה באופטימיות מסוימת ופתיחת אפשרויות. בתחילה חשה כעס גדול על ההפקרה, ותחושת דיכאון. החזרה לנירים, ביוזמת הבן, מחזקת אותה. קהילת נירים התחזקה ותהיה בסדר. חשוב לדעת שהמתקפה לא היתה הפתעה, אלא אירוע שידוע מראש.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
עינב מאור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד













