העדות המלאה
עדות
אלדד הס
אחרי שאלדד ואשתו גולדי העבירו סוכות מוצלח עם שלושת ילדיהם הקטנים, הצטרפה המשפחה בשישי לחגיגות ה –77 לנירים שנמשכו אל הלילה. שעות ספורות אחר כך התעוררו מאזעקות צבע אדום ועברו עם בנם הצעיר לממ“ד הקטן בו ישנו אחיו. את השעות הארוכות העבירו בניסיון להעסיק את הילדים מבלי להסגיר את האימה שהם עצמם חשו. אלדד המשיך להחזיק את ידית דלת הממ“ד שנשארה סגורה גם כשחמש פעמים נכנסו לביתם וניסו לפתוח אותה. בדיעבד גילו שהשכנים שאל בתיהם חדרו המחבלים נרצחו ונחטפו. אחרי שבע שעות ללא סיוע החלו להגיע כוחות חילוץ צבאיים, שהעבירו את המשפחה עם עוד ניצולים ממקום למקום בקיבוץ, עד שנמצא עבורם מרחב מוגן מספיק. את הלילה העבירו בבית הילדים ורק למחרת אחר הצהריים פונו. אלדד הנציח את היום ששינה את חייו והרגשות שהצטברו בו בשני קעקועים.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אלדד הס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.02.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
אליהו לוי
"ההודעה מהמזכירות הייתה העזתים השתלטו על הקיבוץ"- אליהו לוי מספר על שבעה באוקטובר בניר יצחק
רון טוביה
"כרגע זה רק אזרחים ועיתונאים מנסים לחלץ אנשים" – רון טוביה מתאר את שבעה באוקטובר בנחל עוז ובעוטף
שלומית לוי-צמיר
"אני צריכה לחשוב איפה אני יכולה להחביא את אריאל!" - שלומית לוי צמיר מספר על 7.10 בניר יצחק
ערה כץ, אברומי כץ
"איך אספר לנכדים שירו בסבא, כי סבתא היתה צמאה?"- ערה ואברומי כץ מספרים על השבעה באוקטובר בקיבוץ בארי
