
העדות המלאה
עדות
אליהו לוי
אליהו, בן ה-90, בת זוגו, רזיה, והמטפלת הפיליפינית, נכנסו לממ"ד בשבת בבוקר. הוא לא ידע מה לענות לבנותיו המודאגות שהתקשרו לברר מה קורה והרגיש שהוא עובר משהו שמנתק אותו מהמציאות. המחבלים נכנסו לקיבוץ בכניסה הראשית, אך בכניסה לשכונה שלו עמד טנק וירה על כל מי שהתקרב. בערב, כשהודיעו בווטסאפ על פינוי, הם נסעו לבאר שבע, משם הוסעו לאילת ושלושתם היו חודשיים במלון. שם גם נפגשו עם בנותיו. הוא שחה כל יום בבריכת המלון ונהנה מאד מכך. בשל מצבה הסיעודי של רזיה, הם נפרדו והיא הועברה לדיור מוגן. בתו העבירה אותו למגדלי הים התיכון בצומת סביון, שם הוא נמצא עד היום, מנחה סדנא לשיפור הזיכרון ומאד מרוצה. אליהו שומר על חיוניות והומור ומזכיר את המשפט שלו שגם צוטט בסרט "מבצע סבתא: "תתחילו הכי חזק ולאט לאט תגבירו".
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אליהו לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













