
העדות המלאה
עדות
אראלה גניסלב
אראלה גניסלב, בת נירים, עיתונאית ב״הארץ״, מספרת על קורותיו של אביה, אריה (לאון) גניסלב, יליד בלגיה, אלמן ניצול השואה, ממקימי הקיבוץ: בבוקר 7.10 קם אריה למטח טילים והסתגר עם כלבו ״נובח״ בממ"ד המאובזר שבביתו. כאשר הבין מהטלוויזיה שמחבלים פלשו לאזור לא הופתע, זה היה התרחיש עליו דיבר במשך שנים. מחדר השינה לקח את הסכין הגדולה שהביא עימו כשעלה ארצה והייתה מונחת מאז לצד מיטתו. במשך שעות היו איתו אראלה ואחותה, שאינן גרות בקיבוץ, בקשר טלפוני. בערב פינו את תושבי נירים למועדון, אחר כך לאילת, שם נאלץ אריה להיפרד מכלבו האהוב. בצד ה"שואה השנייה" שעבר האזור, חווה אריה קושי גדול כתוצאה מהשינוי הדרמטי באורח חייו ובעיקר מהעובדה שחזרה לקיבוץ לא נראתה באופק. פחות משלושה חודשים לאחר 7.10 עבר אירוע מוחי ונפטר. אראלה מספרת גם על האיש שהיה, על קורותיו כילד וכנער בזמן מלחמת העולם השנייה, על המפגש עם הצברים, על קרב דנגור (נירים) במלחמת העצמאות שבו השתתף ועוד.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אראלה גניסלב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













