העדות המלאה
עדות
אראלה גניסלב
אראלה גניסלב, בת נירים, עיתונאית ב״הארץ״, מספרת על קורותיו של אביה, אריה (לאון) גניסלב, יליד בלגיה, אלמן ניצול השואה, ממקימי הקיבוץ: בבוקר 7.10 קם אריה למטח טילים והסתגר עם כלבו ״נובח״ בממ"ד המאובזר שבביתו. כאשר הבין מהטלוויזיה שמחבלים פלשו לאזור לא הופתע, זה היה התרחיש עליו דיבר במשך שנים. מחדר השינה לקח את הסכין הגדולה שהביא עימו כשעלה ארצה והייתה מונחת מאז לצד מיטתו. במשך שעות היו איתו אראלה ואחותה, שאינן גרות בקיבוץ, בקשר טלפוני. בערב פינו את תושבי נירים למועדון, אחר כך לאילת, שם נאלץ אריה להיפרד מכלבו האהוב. בצד ה"שואה השנייה" שעבר האזור, חווה אריה קושי גדול כתוצאה מהשינוי הדרמטי באורח חייו ובעיקר מהעובדה שחזרה לקיבוץ לא נראתה באופק. פחות משלושה חודשים לאחר 7.10 עבר אירוע מוחי ונפטר. אראלה מספרת גם על האיש שהיה, על קורותיו כילד וכנער בזמן מלחמת העולם השנייה, על המפגש עם הצברים, על קרב דנגור (נירים) במלחמת העצמאות שבו השתתף ועוד.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אראלה גניסלב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
