העדות המלאה
עדות
אראלה גניסלב
אראלה גניסלב, בת נירים, עיתונאית ב״הארץ״, מספרת על קורותיו של אביה, אריה (לאון) גניסלב, יליד בלגיה, אלמן ניצול השואה, ממקימי הקיבוץ: בבוקר 7.10 קם אריה למטח טילים והסתגר עם כלבו ״נובח״ בממ"ד המאובזר שבביתו. כאשר הבין מהטלוויזיה שמחבלים פלשו לאזור לא הופתע, זה היה התרחיש עליו דיבר במשך שנים. מחדר השינה לקח את הסכין הגדולה שהביא עימו כשעלה ארצה והייתה מונחת מאז לצד מיטתו. במשך שעות היו איתו אראלה ואחותה, שאינן גרות בקיבוץ, בקשר טלפוני. בערב פינו את תושבי נירים למועדון, אחר כך לאילת, שם נאלץ אריה להיפרד מכלבו האהוב. בצד ה"שואה השנייה" שעבר האזור, חווה אריה קושי גדול כתוצאה מהשינוי הדרמטי באורח חייו ובעיקר מהעובדה שחזרה לקיבוץ לא נראתה באופק. פחות משלושה חודשים לאחר 7.10 עבר אירוע מוחי ונפטר. אראלה מספרת גם על האיש שהיה, על קורותיו כילד וכנער בזמן מלחמת העולם השנייה, על המפגש עם הצברים, על קרב דנגור (נירים) במלחמת העצמאות שבו השתתף ועוד.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אראלה גניסלב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
