העדות המלאה
עדות
הדר זהבי
הדר זהבי וילדיה, בן זוגה אלדו וילדיו, הגיעו ליכיני לחגיגות שמחת תורה. המשפחה התכנסה בבית ההורים. יונתן האחיין, שהחליף את האח הרבש"ץ בעבודתו ברפת, גם היה שם. בוקר שבת נפתח בההפצצות חסרות תקדים. המחבלים פלשו ליכיני ישירות אל בית המשפחה, שם קיוו לפגוע ברבש״ץ. הם ירו ופגעו ביונתן. המשפחה התכנסה בבית. הדר נלחמה על חייו של יונתן, בעזרת ד״ר אורי מסורוקה. למרות כל המאמצים יונתן נפטר מפצעיו. יונתן היה אדם בעל קשר עמוק לעולם החי. חברותי ואהוב על סביבתו. הדר מרגישה כי במותו הציל את הבית ואת המושב. הדר מתארת את הכאב הנורא ואת אובדן תחושת הבטחון. יידרש תהליך טיפולי ארוך, כדי להתגבר ולתפקד במציאות הקיימת. לתחושתה, אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לחיות ולתפקד, למען המשפחה והילדים.
איפה התרחש האירוע:
יכיני
שם המתועד/ת:
הדר זהבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
