
העדות המלאה
עדות
ציונה זהבי, סעדיה זהבי, הדר זהבי
סעדיה התכונן ללכת לבית הכנסת, כשהשכן צעק שבנו בשדרות וסיפר על הפלישה למשטרת שדרות. הבת, הדר, עם בן זוגה התארחו בביתם. יהונתן, בן ה-18, נכדם, ישן אצלם, ביחידת הדיור של אריאל בנם, רבש"ץ הישוב, שהיה בחו"ל. סעדיה ויהונתן עלו למרפסת ואז הגיעו מחבלים מול ביתם וירו בהונתן בחזה. נורה רימון שלא התפוצץ לגג, והם זחלו פנימה לבית. הדר, דודתו של יהונתן, ניסתה להחיותו, עד שנפטר מול עיניה. רק בעשר בלילה הגיעו אנשי זק"א מנתיבות, ופינו את גופתו. הם נשארו עד יום ראשון אחרי הצהרים, במדרגות עם נשק שלוף וכשהגיעו חיילים, התפנו לעפולה לביתה של הדר. לאחר עשרה ימים קברו את יהונתן, נכדם, וחזרו ליכיני . ציונה מכינה מאז כל שבוע אוכל לחיילים. סעדיה וציונה חיים בחרדות, בסיוטים ובגעגועים לנכדם. לתפיסתם, במושב קרה נס בזכות זה שהשער היה נעול.
איפה התרחש האירוע:
יכיני
שם המתועד/ת:
ציונה זהבי, סעדיה זהבי, הדר זהבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"ח ברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













