העדות המלאה
עדות
חגית יהושע ארזי
חגית יהושע ארזי, מקיבוץ ניר יצחק, נשארה לבד בממ״ד בשבת בבוקר, כשבעלה יצא לעזור לבתם ולנכדים בממ״ד שבביתם. הבן אופק הצטרף לכיתת כוננות, ולאחר זמן קצר הקשר עמו נותק. חגית שמעה את המחבלים הורסים את ביתה, ונאבקה להחזיק את ידית הממ״ד שעות ארוכות.
רק אחר הצהרים הגיעו חיילי צה"ל, ואפשרו לה לצאת לרגע כדי לשתות ולהתפנות. עד הערב חולצו ורוכזו כל אנשי הקיבוץ במרכז הקיבוץ, ואז התבשרה המשפחה על נפילתו של אופק. חגית התחננה לראות את גופת בנה, להיפרד ממנו, אך מחבלים עדיין נמצאו בשטח, והדבר לא התאפשר. גם אחרי הבשורה המרה המשיכה חגית לטפל בחברים הקשישים, עד שפונו כולם ביום ראשון בערב לאילת. אופק נקבר כעבור שבועיים בבית העלמין בניר יצחק, בנוכחות חמישה בני משפחה. אוהל השבעה הוקם ליד המלון באילת.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
חגית יהושע ארזי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
