
העדות המלאה
עדות
אילן מורג
אילן ואורלי מורג הגיעו לנחל עוז לפני עשר שנים. בתם דפנה באה בעקבותיהם, ובמשפחתה ארבעה ילדים. בערב שישי התקיים כינוס משפחתי רחב. בשבת בבוקר החל מטח טילים כבד ולא רגיל. אילן ואורלי הסתגרו בממ"ד ביתם. הם ראו את המחבלים מחוץ לבית, שמעו את קולות הלחימה, ונחשפות להודעות הווטצאפ של שכניהם המדווחים על כניסת המחבלים לביתם. במשך שעות נשמר בממ"ד שקט מוחלט, תוך ציפיה אינסופית לבואם של החיילים. במשך שלוש עשרה דקות הם היו מבועתים לחשוב על גורלה של דפנה, אך התברר כי גם את משפחתה הצילו החיילים. אילן חזר לביתו בנחל עוז. הוא תיקן את פגעי הלחימה, והרבה בנטיעת עצים בחצר. רוח ההתנדבות בישראל, מחזקת בו את התקווה. אילן מאמין כי ברוח נכונה ניתן לפתור כל בעיה, ונחל עוז, תיבנה מחדש.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אילן מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-07-30
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: שיר קדיס אלדד

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













