העדות המלאה
עדות
אילן מורג
אילן ואורלי מורג הגיעו לנחל עוז לפני עשר שנים. בתם דפנה באה בעקבותיהם, ובמשפחתה ארבעה ילדים. בערב שישי התקיים כינוס משפחתי רחב. בשבת בבוקר החל מטח טילים כבד ולא רגיל. אילן ואורלי הסתגרו בממ"ד ביתם. הם ראו את המחבלים מחוץ לבית, שמעו את קולות הלחימה, ונחשפות להודעות הווטצאפ של שכניהם המדווחים על כניסת המחבלים לביתם. במשך שעות נשמר בממ"ד שקט מוחלט, תוך ציפיה אינסופית לבואם של החיילים. במשך שלוש עשרה דקות הם היו מבועתים לחשוב על גורלה של דפנה, אך התברר כי גם את משפחתה הצילו החיילים. אילן חזר לביתו בנחל עוז. הוא תיקן את פגעי הלחימה, והרבה בנטיעת עצים בחצר. רוח ההתנדבות בישראל, מחזקת בו את התקווה. אילן מאמין כי ברוח נכונה ניתן לפתור כל בעיה, ונחל עוז, תיבנה מחדש.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
אילן מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-07-30
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: שיר קדיס אלדד
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
