
העדות המלאה
עדות
איריס גנור
איריס גנור, בת 64, עזבה את נחל עוז לפני עשרות שנים. היא הגיעה לקיבוץ לסוף השבוע כדי לבלות את החג עם המשפחה. כאשר נשמע צבע אדום היא ננעלה בממ״ד עם אמא שלה בת ה-86 ואחותה. במש ך 18 שעות ארוכות ומפחידות הן חיכו לחילוץ. בינתיים הן שמעו יריות, הלמות בדלת ובחלון, ושמועות על הזוועות שמתרחשות בבתים שאליהם חדרו מחבלים. בזמן הזה איריס קיבלה את הדין והבינה שיש סיכוי שלא תצא משם בחיים. היא כתבה טקסט כדי שיהיה לה איך לזכור למקרה שהיא תצא משם בחיים, ואיך להיזכר למקרה שהיא תמות. כאשר שבה לתל אביב, הבינה שהיא לא באמת חזרה לחיים שלה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
איריס גנור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
ראיון: דבורית שרגל
צילום: אסף בן עמי
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: דנה שוופי

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"ח ברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת













