העדות המלאה
עדות
איריס גנור
איריס גנור, בת 64, עזבה את נחל עוז לפני עשרות שנים. היא הגיעה לקיבוץ לסוף השבוע כדי לבלות את החג עם המשפחה. כאשר נשמע צבע אדום היא ננעלה בממ״ד עם אמא שלה בת ה-86 ואחותה. במשך 18 שעות ארוכות ומפחידות הן חיכו לחילוץ. בינתיים הן שמעו יריות, הלמות בדלת ובחלון, ושמועות על הזוועות שמתרחשות בבתים שאליהם חדרו מחבלים. בזמן הזה איריס קיבלה את הדין והבינה שיש סיכוי שלא תצא משם בחיים. היא כתבה טקסט כדי שיהיה לה איך לזכור למקרה שהיא תצא משם בחיים, ואיך להיזכר למקרה שהיא תמות. כאשר שבה לתל אביב, הבינה שהיא לא באמת חזרה לחיים שלה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
איריס גנור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
ראיון: דבורית שרגל
צילום: אסף בן עמי
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: דנה שוופי
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
