העדות המלאה
עדות
יהודית צמיר
את ערב שמחת תורה בילו יהודית צמיר ובעלה אצל הבן ומשפחתו בצפון. בשבת החלו התרעות בווטסאפ הקיבוצי, והודעת הרבש"ץ להתחמש בנשק. הם לא היו מודעים למתרחש בשל נפילת התקשורת ומאוחר יותר הצטרפו לקהילת הקיבוץ המפונה. יהודית מעידה על מתח בקרב החברים. לאחר חצי שנה החליטו לחזור לקיבוץ. מתנדבים סייעו לשמר את הקיבוץ והבתים פה, כך שהם חזרו לישוב מסודר. רק שנה לאחר מכן הבינו את גודל הסכנה בה עמד הקיבוץ. יהודית שורדת השואה מתארת כיצד חלומותיה נצבעו בדם. היא רגישה יותר לקולות המלחמה בשל המלחמה אותה חוותה כילדה רכה. יהודית רואה עתיד לקהילת מפלסים ומצפה לקליטת המשפחות העתידית. היא דואגת להתנהלות המדינה וליכולתה להבטיח עתיד כלכלי לילדיה ולנכדיה. מגיעה לנו שנה טובה יותר, היא אומרת, ומאמינה כי אסור לאבד את התקווה.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
יהודית צמיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
