
העדות המלאה
עדות
לאה חיימוביץ'
לאה היא חברת קיבוץ רעים מזה 44 שנים. היא ובעלה עברו אליו מגבעתיים למען חינוך הילדים. במשך שנים רבות היא לימדה מוזיקה, וארגנה מופעים ופעילויות תרבות. כששמעו צבע אדום הם נכנסו לממ"ד, לוקחים איתם תרופות חטיפים ושתייה, והחלו לצפות בטלוויזיה. לאה מספרת שהיא יצאה פעמיים כדי להתקלח, והיא מסבירה זאת בכך שלא הבינה את גודל הטרגדיה. בסביבות ארבע אחר הצהרים הגיעו אליהם חברי כיתת הכוננות וסרקו את הבית והמחסן אך לא אפשרו להם לצאת כי עדיין היו מחבלים בקיבוץ עד למחרת. כשנאמר להם להתארגן ליציאה היא לא שיערה שזה יהיה לכל כך הרבה זמן. בתחילה שהו באילת ומשם עברו לתל אביב. כמי שגדלה במרכז היא מכירה את העיר, ובינתיים אינה מתכננת לחזור לרעים.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
לאה חיימוביץ'
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן













