
העדות המלאה
עדות
ליאת אצילי
ליאת ובן זוגה אביב היו בביתם בניר עוז בבוקר שבעה באוקטובר. כשנשמעה ירייה הבין אביב שיש חדירה ויצא עם נשקו. ליאת נשארה לבדה בממ"ד. לביתה התחילו להיכנס אנשי חמאס ואחד החדרים הועלה באש.
בשעת בוקר מאוחרת הוציאו את ליאת אל רכב שהביא אותה לחאן יונס. במשך שבועות שהתה עם חטופה נוספת בדירות אחדות, ויצרה עם השובים קשר של שיחות, אשר עיצב יחס מכבד כלפיהן.
בעסקת החטופים הראשונה שוחררה ליאת, מבלי שידעה מאומה על השבר הנורא בקיבוצה ועל גורל בניה ובעלה. גם גורלה שלה לא היה ידוע למשפחתה ולחבריה.
שלושת ילדיה – עפרי, נטע ואיה – קיבלו את פניה בבית החולים, אך רק ביום שלמחרת התבשרו על כך שאביב נהרג בקרב, וגופתו נחטפה לעזה. המשפחה קיימה לוויה ושבעה, וליאת החלה את מסעה המורכב למצוא משאבי כוח, כדי לחזור אל חייה שהשתנו.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
ליאת אצילי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה













