העדות המלאה
עדות
ליאורה בן צור
ליאורה ילדה ביום חמישי ובשבת עדיין הייתה בבית החולים באשדוד. דור, בעלה, היה עם שני ילדיהם הקטנים בביתם בקיבוץ עין השלושה. בשבת בבוקר שמעה אזעקות והתקשרה לבעלה שהרגיע אותה. היא ניסתה להתקשר לאימה, ששהתה בדירת אירוח בקיבוץ, אך לא קיבלה תשובה. ליאורה פתחה חמ״ל: היא דיווחה למשטרה על בקשות העזרה מהקיבוץ, התקשרה לאחיה בהר חברון, עדכנה אותו שיש אצלם מחבלים וביקשה שיבוא לעזור. שני אחיה הצליחו להגיע עם נשק וציוד לביתם בקיבוץ. לפני כניסתם לקיבוץ, ליאורה עדכנה את כיתת הכוננות מחשש לירי דו צדדי. הם נתנו לדור, בעלה, נשק והמשיכו לדירה בה התארחה אימם, שם מצאו אותה ירויה. האחים חברו לכיתת הכוננות ודור עדכן אותה בטלפון על רצח אימה. בערב דור והילדים יצאו מהקיבוץ לחווה בהר חברון עם אחיה. בראשון בבוקר היא השתחררה מבית החולים, ובערב הם קברו את אימה בסוסיא וישבו שבעה. ליאורה רוצה לחזור לעין השלושה כשיתאפשר.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
ליאורה בן צור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
