
העדות המלאה
עדות
מאיר אוחיון
בשבת בבוקר נסע מאיר אוחיון לבארי, למפגש של חבורת רוכבי האופניים "מתגלגלים בכיף". דקות בודדות לאחר הגעתו החל מטח טילים בלתי פוסק. רון בנימין ז"ל, חבר הקבוצה, נפרד מהם. לימים גופתו הושבה מהשבי בעזה. מאיר ושלושה החברים הנותרים החלו במסע בריחה בדרכם ראו שהמיגוניות בבארי ובסעד היו מלאות בניצולים מהנובה. פצוע שפגשו הציע להם לחזור לבארי ולהסתתר בדירתו עם עוד שלושה ניצולים מהנובה. שעות היו עדים לקרבות וחשו מופקרים. ב-20:30 צה"ל חילץ אותם ליער בארי, יחד עם ניצולים מהקיבוץ כשמסביבם הקרבות ממשיכים. את המראות, הקולות והריחות שחווה שם מאיר לא ישכח לעולם. כשלוש שעות לאחר מכן פונו לנתיבות, שם קיבלו את פניהם תושבי העיר ברוחב לב. האירועים הכניסו את מאיר להלם ובעזרת טיפולים הוא מנסה לחזור לשגרה. הוא שוב רוכב ומחכה לרכב שוב לבארי.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
מאיר אוחיון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













