העדות המלאה
עדות
מירב קרסנטי
מירב קרסנטי מכפר מימון, אמא לשישה, נכנסה השנה לניהול במקום המנהלת שיצאה לשבתון. בית הספר מקיף דתי לבנות, שנחשב למאד משפחתי.
בשמחת תורה רוב המשפחה היתה בבית, בלי מתח. בשבת בבוקר התעוררו לקול אזעקות יותר מכרגיל, ונכנסו לממ״ד. באיזשהו שלב הבינו שזה גדול מהרגיל, אבל רק בשבת בצהרים התחילו להבין את גודל האסון. במוצאי שבת התחילה בסבב טלפונים ראשוני למורים, וגילתה שכמעט כולם בסדר. למחרת החליטו לעזוב את הכפר.
כשיצאה לקחה איתה גם תיק של העבודה, והיה מתח בין צרכי בית הספר לצרכים של המשפחה. המטרה הראשונית היתה מיפוי ראשוני של התלמידות והצוות, והיה הרבה מאד בלבול, היו אנשי צוות שחוו אבדן אישי. בבית הספר חלק מהתלמידות חזרו ואחרות היו מפוזרות, חצי מהצוות היה מפונה רשמית. בהתחלה חשבו רק על הימים הקרובים, והסתמכו על הניסיון שצברו בקורונה.
בסוף נובמבר בית הספר הפך לירוק והם יכלו "לחזור הביתה". השיחה ממשיכה על הדרך החינוכית על האתגרים ועל הקשיים בניהול.
איפה התרחש האירוע:
כפר מימון
שם המתועד/ת:
מירב קרסנטי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נירית יונה דוננה
"במשך שעות חיכיתי לצבא למסוק והוא לא הגיע"- נירית יונה דוננה מספרת על 7.10 בניר יצחק
אהובה אילן
"לא עלה על דעתנו שיש כמויות של מחבלים" – אהובה אילן מכיסופים מעידה על אירועי שבעה באוקטובר
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
