
העדות המלאה
עדות
מיכה ביטון
ארבעת ילדיהם ונכדותיהם הקטנות של מיכה ונעמה התארחו אצלם. בשבת ב-6:30 בבוקר החל מטח של טילים והחשמל נפל. מיכה יצא מהממ"ד וקיבל הודעות על חדירת מחבלים, יריות ו קולות בערבית וזעקות לעזרה. הוא עמד במרכז הבית עם פטיש ומדי פעם זחל למטבח והכניס לממ"ד אוכל ושתייה. הם חיכו כך 14 שעות עד שהגיע כוח צבאי, אז יצאו עם רכביהם לעין השופט. שם החלו לשמוע על כל הנרצחים והחטופים. משם פונו עם שאר המושב לתל אביב ומיכה הלך להספדים אין ספור. הוא לקח על עצמו להביא אמנים למפוני המושב כחלק מהניסיון לאושש את הקהילה. בהמשך, המושב פוצל לשלושה מקומות והקהילתיות נפגעה. אחרי שנה, הוא מחלק את זמנו בין תל אביב לנתיב העשרה ומרגיש שהוא עדיין בתוך הטראומה.
איפה התרחש האירוע:
נתיב העשרה
שם המתועד/ת:
מיכה ביטון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













