
העדות המלאה
עדות
מרים (מימי) פניני
מרים (מימי) פניני ומשפחתה הגיעו לנחל עוז בשנות השבעים ומצאו שם בית חם. מרים, המוגבלת בתנועה, מתגוררת בשכונת קונטרה עם סלי המטפלת. ליל שבת התמלא בהתרגשות לקראת חג המשק. בבוקר נשמעו רעשים שדמו לרעמים וצבע אדום. הן נכנסו לממ"ד. מרים התעדכנה בנעשה דרך הטלויזיה ושמועות, אך המידע היה מעורפל. הן ישבו שעות ארוכות בממ"ד שאינו ערוך לשהייה ממושכת. הן התפנו בחצות בסיוע החיילים. לאחר חודשים בבית הסיעודי במשמר העמק, עברה מרים, עם ותיקי הקיבוץ למגדלי הים התיכון בבת ים. את ביתה בנחל עוז פתחה בפני שני זוגות מתנדבים שסייעו בתחזוקת הקיבוץ. החיים השתנו. הבריאות של הותיקים נפגעה. מרים מרגישה בנוח במקום מגוריה כיום. היא מאחלת לנחל עוז: "שקט, שכולם יחזרו, שתמשך המסורת של כל הדברים הטובים. והלוואי שלא נפחד יותר."
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
מרים (מימי) פניני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10













