
העדות המלאה
עדות
מוניקה אינס מינקר
בשבת בבוקר מוניקה ובעלה נבהלו מהרעשים החזקים וקראו לבתם, בת ה-33, להצטרף אליהם לממ"ד. כשהתחילו להגיע ידיעות על כניסת מחבלים לקיבוץ, מוניקה לא האמינה לכך, אבל אז נשמעו יריות רבות מחוץ לבית. כשהשתרר שקט שאלו את עצמם- "מי ניצח?" כך המתינו שעות רבות עד הלילה, אז פונו לאחד מבתי הילדים והמתינו עם עוד חברי קיבוץ במשך שעות ארוכות. בזמן הזה החלו להגיע מידע על משפחה שנחטפה, על חברי כיתת הכוננות, על נופלים מהקיבוץ ומהעוטף. למחרת פונו לאילת למלון קיסר שם קיבלו את פניהם בחום ובלבביות, עם אוכל ובגדים יד שניה, ושם החלו לעכל את האסון שחוו. מאז עולות בה שאלות רבות ועצב על כל מה שאבד להם באותו יום.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
מוניקה אינס מינקר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקי בוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים