העדות המלאה
עדות
ניר אלון, אפרת אלון
ניר אלון, בן קיבוץ סופה, אשתו אפרת, שני ילדיהם הצעירים, הוריה של אפרת והכלב, הגיעו לסוף שבוע משפחתו אצל אימו של ניר בסופה. ב 6:30 בבוקר, החלו להישמע מטחי הטילים ויריות. ברשת הווטצאפ הקיבוצית דיווחו על חדירת מחבלים. המשפחה המורחבת התכנסה בממ"ד במשך שעות ארוכות בדממה מוחלטת. הילדים צפו בטלויזיה ללא קול, ובני המשפחה תקשרו ביניהם בכתב. ניר ואימו עמדו על המשמר, החזיקו את ידית הממ"ד, והתעדכנו בנעשה בקיבוץ, אפרת שמרה על הילדים רגועים ובטוחים. בשעות הלילה, צוות דובדבן התמקם בבית המצוי, אסטרטגית, קרוב לגדר, להמשך הלחימה. רק לאחר 36 שעות התאפשר למשפחה להתפנות מהקיבוץ בחזרה לביתם. אירועי השבת עדין נותנים בהם את אותותיהם, נזקקים לעיבוד ולהפנמה. בחלומם - בית קרקע וגדר לבנה, אולי לא בסופה, אך במקום אחר ליד.
איפה התרחש האירוע:
סופה
שם המתועד/ת:
ניר אלון, אפרת אלון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 14.11.2023
צילום: שחר רוזן
ראיון: יוחאי יחיאל רוטנברג
עריכת וידאו: יריב ויינברג
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
